אין הרבה אנשים שעברו בחייהם את הסבל שחנה לבנדה עברה בעשור האחרון. היא כתבה את סיפורה המרגש לחברי הכנסת, ואי אפשר שלא לשתף את הדברים החשובים.
קראו את המכתב המרגש, לחצו על "שתף", היכנסו לעמודי הפייסבוק של יושב ראש הכנסת
Yuli Edelstein - יולי אדלשטיין וחברי הכנסת
איתן כבל,
אורלי לוי-אבקסיס ו
Robert Ilatov וכתבו להם: עוצרים את המחטף שישאיר את הכסף של החולים בקופת האוצר!
http://ift.tt/1wfR7oYHanna Levandaזה מה שכתבתי הבוקר לחברי הכנסת יולי אדלשטיין אורלי מלוי אבקסיס חיים כץ ואיתן כבל.לום רבשמי חנה לבנדה ואני רוצה לספר לך קצת על עצמי: אני בת 56 נכה 37% מתאונת עבודה . ונכה 69 % נכות כללית.אלמנה , חולת סרטן ברמסיה אם ל3 בנים בוגרים וסבתא ל 3 נכדות.בשנת 2003 בדרכי מהעבודה הביתה התרסקתי בתוך אוטובוס של אגד קו 174 שיצא במהירות מופרזת מהתחנה כתוצאה מתאונה זו שבא הנהג לא עצר ולא לקח אותי לבית חולים כמתבקש בחוק התרסקה לי הברך הימנית. לקחו אותי למיון ומשם התחילה דרך יסורים .4 ניתוחים קשים השתלת עצם שנדחתה ולבסוף החלפת ברך כוללת לאחר כל ניתוח הייתי בתליך שיקום קשה ביותרכאדם נורמטיבי מעולם לא ידעתי את זכויותי מהביטוח הלאומי אף אחד לא טרח להסביר לי את מצבי חברה המליצה לי על חברה שנקראת המרכז למימוש זכויות רפואיות ושם פגשתי לראשונה מלאכים.כשהיגעתי אליהם עם החומר הרפואי הם מייד הפנו אותי לגיתית שחף שמאז ועד היום מטפלת ובבני משפחתי במסירות נפש .היא הפנתה לי את תשומת הלב למה מגיע לי ומה לא מביטוח לאומי היא זאת שפתחה את עיני והסבירה לי שזאת בעצם תאונת עבודה ומגיע לי נכות בגינה .כל רופא מומחה שהלכתי אליו כל בדיקה רפואית שעברתי כל חוות דעת רפואית שקיבלתי העברתי לה כדי לבדוק ולאמת שזה בסדר ועזרו לי למלא טפסים בזכותה ובזכות לבנת שהיו מאחוריהם תמכו עודדו ברגעים קשים היה לי הבטחון להתייצב בביטוח לאומי ולדרוש את המגיע לי.לאחר שהשתקמתי בעלי חלה בSMALL CELL LUNG CARCHINOMA OF LUNG ושוב פנינו אלים רק בהם בטחתי שיעזר ו לנו לקבל את המגיע לנו שכן אף אחד אחר לא טורח . הם היחידים שמסתכלים עלינו כבני אדם .במהל 3 שנות מאבק במחלה הם ליוו אותנו באהבה דאגה איכפתיות עזרה קטנה ככגדולה.לאחר שבעלי נפטר אני חליתי בסרטן בלוטול הלמפה ושוב התחיל מאבק לקבל הזכויות.בעקבות הכימוטרפיה הקשה שקיבלתי אני סובלת מבעיות נפשיות קשות מחוסר זיכרון ומבעיות קוגנטיביות.אני מטופלת במרפאת בריאות הנפש בבית החולים איכילוב 3 פעמים בשבוע ושוב אין שבוע שאני לא מקבלת אות חיים מהם לראות מה קורה ואים אני צריכה משהו .אין הרבה אנשים שעוברים בחיים את מה שאני עברתי ב 10 השנים האחרונות ולא הייתי מסוגלת לעבור אותם ללא העזרה והתמיכה של המרכז למימוש זכויות רפואיות.יש הרבה אנשים בארץ שלא יודעים את זכויותהם ובגלל זה הם נופלים בין הכסאות המרכז למימוש זכויות רפואיות נותן גם לאנשים מעוטי יכולת את הידע והגיבוי לדרוש את המגיע להם.אני כותבת את המכתב הזה עם דמעות בעינים השתגעתם? למה לסגור מקום שנותן כל כך הרבה מה אעשה למי לפנות? בבקשה בבקשה תפרסם את מכתבי זה בין חברי הכנסת ואל תיתן לח"כ אחד לסגור חברה שעושה רק טוב לאנשים.
via לבנת פורן - המרכז למימוש זכויות רפואיות's Facebook Wall http://ift.tt/1u6RDOB
on December 07, 2014 at 10:57AM
