ס.א קיבלה קצבת נכות כללית 107,000 ₪ וקצבה חודשית בגובה 2900 ₪ ולצמיתות!

בשנת 1951, כשהייתי בת שנה וחצי, חליתי במחלת הפוליו. המחלה פגעה בי בשרירי יד ורגל ימין. לאורך כל חיי, למרות המגבלות הרבות, לא וויתרתי לעצמי ותמיד עבדתי מישרה מלאה ופרנסתי את עצמי.

בשנים האחרונות התחלתי לחוש בהחלשות נוספת של היד והרגל, כאבי מפרקים וגב תחתון ועייפות קשה. מלבד הסבל הפיזי הרב, נאלצתי לרדת בשעות העבודה, מה שפגע מאוד בפרנסתי, דווקא בתקופה בה אני כה זקוקה לכסף לתרופות וטיפולים...

פניתי למוסד לביטוח לאומי וביקשתי קצבת נכות כללית. הועדה הרפואית קבעה לי נכות משוקללת בשיעור 64% בגין היד והרגל, אולם מצאה אותי כבעלת כושר עבודה מלא ולכן לא הייתי זכאית לקצבה. "אם עבדת כל השנים למרות הבעיות, את יכולה להמשיך לעבוד" כך אמרה לי הפקידה בביטוח לאומי.

נפגעתי מאד מהפקידה, אך בלית ברירה עשיתי מספר מאמצים להגדיל את שעות העבודה. אבל הגוף הכריע -  התקשיתי מאוד להחזיק מעמד לאורך זמן. הייתי כבר מיואשת לגמרי כשהגעתי למרכז למימוש זכויות רפואיות.

רופא המרכז התעקש כי מגיעים לי אחוזי נכות רפואיים גבוהים יותר, שכן אני סובלת מ"סינדרום פוסט פוליו" (PPS). שני, מנהלת הלקוחות שלי, הסבירה לי במקצועיות ובאדיבות כי מגיעה לי קצבה ובנוסף מגיעים לי כספים עפ"י חוק פיצוי נפגעי פוליו!

רופא המרכז כתב חוות דעת רפואית, בה הוא התייחס לא רק לשיתוק ביד וברגל אלא לכל הסימפטומים של הפוסט פוליו.

ניגשתי שוב לוועדות רפואיות לצורך קבלת קצבת נכות כללית. הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי הסכימה עם קביעת רופא המרכז למימוש זכויות רפואיות. נקבעה לי דרגת אי כושר בשיעור 60% אשר העניקה לי קצבת נכות כללית. בנוסף, עקב ההחלטה, אני זכאית לפיצוי נפגעי פוליו בסכום חד פעמי של 107,000 ₪ ולקצבה חודשית נוספת בגובה 2,900 ₪ לצמיתות!!!

אני לא יודעת מה הייתי עושה לולא שני והמרכז למימוש זכויות רפואיות!